אקנה מאופיינת כהפרעת עור כרונית דלקתית המתבטאת בפצעים בעיקר בפנים, בגב. כאשר ישנם שני סוגים
אקנה אקנה וולגריס - המלווה בראשים שחורים, ראשים לבנים ומוגלה .
אקנה קונגלובטה - הינה צורה חמורה יותר שבה נוצרות ציסטות עמוקות וצלקות. (מופיעה לרוב בגיל יותר מבוגר).
שתיהן מאופיינות כדלקות כרוניות של בלוטת החלב וזקיק השערה. אקנה יכולה להופיע בכל קבוצות גיל מתינוקות עד מבוגרים אך היא נפוצה יותר אצל ילדים, מתבגרים וזכרים ולרוב מתחילה בגיל ההתבגרות.
ע"פ מחקרי אוכלוסיות, במדינות מערביות אקנה פוגעת ב- 79-95% מאוכלוסיית המתבגרים.
40-54% גברים ונשים מעל גיל 25. ו-12% מנשים בגיל המעבר ואילו 3% מגברים בגיל מבוגר.
בהשוואה - שכיחות האקנה במדינות לא מערביות נמוכה בהרבה. ולכן הסברה שיתכן ויש קשר לתזונה מערבית. מעבר לתופעה עצמה, בהעדר טיפול מתאים, עשויה להיגרם פגיעה בביטחון האישי ודימוי הגוף של המתמודדים עם אקנה לכן חשוב לשים דגש גם על טיפול רגשי מתאים בעת הצורך.
אקנה היא מחלה מולטי פקטוריאלית העלולה להיגרם מגורמים הורמונליים, מטבולים, תורשתיים וגם גורמים חיצוניים עקב עלייה בפעילות הורמוני המין במהלך גיל ההתבגרות ופעילות יתר של בלוטות החלב הממוקמות בעיקר בעור הפנים, החזה והגב.
קיימים 4 גורמים עיקריים הפועלים בשילוב בהופעה של אקנה:
עלייה ביצירת החֵלֶב (Sebum) בבלוטות החלב הנמצאות בעור.
חיידקים המעורבים בתהליך המחלה הינם חיידקים שנמצאים על עור נורמלי: Propionibacterium acnes) ו- Staphylococcus albus. אך באקנה הפעילות שלהם מוגברת.
סתימת פתח זקיק השיער עקב שינוי בתהליך קרטיניזציה של תאי העור אשר מתרחשת כשבלוטת זקיק השערה גדלה ומפרישה סבום. הפצעים מתחילים בקטע העליון של תעלת הזקיק והתאים שבדפנות התעלה יוצרים עודף של קרטין (היפר קרטיניזציה). כתוצאה, התעלה נחסמת, מתנפחת ומוצרת. בסופו של דבר נוצר קומדון (פצעון). על פי דרגת החסימה, נוצרים פצעים שחורים או לבנים.
תהליך דלקתי הוא שחרור של גורמי דלקת לתוך העור. חיידק P. acnes משחרר ליפאזות שמבצעים הידרוליזה על שומן טריגליצרידים בסבום והופכים אותו לחומצות שומן חופשיות מסוג ליפופרוקסידים, אלה יוצרים תגובה דלקתית.
אקנה יכול להופיע גם כתגובה של הגוף עם תרכובות שונות כגון: תרופות נוגדות דלקת מסוג קורטיקוסטרואידים, תרופות פסיכיאטריות המכילות ליתיום קרבונט, חשיפה למזהמים תעשייתים שונים או חשיפה ליוד, פלואור, כלור וברום.
היבטים אנדוקרינולוגים ואקנה
אקנה היא מחלה שתלויה באנדרוגנים, (הורמונים זכריים) המופרשים מהאשכים, מהשחלות ומבלוטות יותרת הכליה הממוקמות מעל לכל אחת מהכליות. במקרה זה טסטוסטרון הוא האנדרוגן הפעיל ביותר. הפרעות אנדוקריניות אשר מעודדות הפרשה אנדרוגנית ומהוות גורם חשוב:
אחד התפקידים של האנדרוגנים זה פיקוח על הפרשת בלוטות החלב ואופן צמיחת התאים של זקיקי העור.
נראה שיש קשר להפרשה מוגברת של רמות אנזים 5 אלפא רדוקטאז שממיר טסטוסטרון לאנדרוגן (דהידרוטסטוסטרון) - ופעיל פי 3 מטסטוסטרון רגיל – (אנזים זה לרוב אחראי גם להתקרחות ובעיות פרוסטטה אצל גברים).
קולטנים של הורמון גורם גדילה דמוי אינסולין IGF-1 נוכחים על בלוטת החלב של הורמונים ומעוררים ייצור חלב. עודף הורמון גדילה משויך לייצור חלב מוגבר ואקנה. כמו כן אינסולין ברמות גבוהות יכול לקיים אינטראקציה עם רצפטורים של IGF-1.
צריכה של מוצרי חלב - המכילים כמויות גדולות של הורמונים, שעלולים לשבש את המאזן ההורמונאלי ולהשפיע על מצב האקנה.
מתח נפשי – גורם להפרשה מוגברת של קורטיזול שמשפיע בצורה ניכרת על הורמוני המין.
לעיתים נראה קשר בין שחלות פוליציסטיות לאקנה.
הטיפול הנטורופתי הטיפול הנטורופתי ייבחר מבין האסטרטגיות הבאות בנוסף ישולב טיפול בצמחי מרפא התומך ומעודד את תהליך ההחלמה.
הפחתת פחמימות מעובדות, סוכרים בעלי אינדקס גליקמי גבוה המעודדים פעילות הורמונלית.
הפחתת מזונות המעודדים פעילות הורמונלית: אסטרוגנים, פרוגרסטרון, ואנדרוגנים כגון גלוקוקורטיקואידים ו IGF-1.
הפחתת שומני טראנס ומזונות עשירים בשומן מכיוון שהם עלולים להפריע להפרשת הסבום ולהגדיל את הדלקת.
הפחתת מזונות עשירים ביוד.
תזונה המעודדת תגובת אינסולין כרונית יכולה לעורר אקנה כתוצאה מעליה ברמות ה IGF-1.
הגברת מזונות עשירים בוויטמין A, בעלי זיקה לשיקום העור.
הגברת מזונות בעלי חומצות שומן חיוניות.
תזונה אנטי דלקתית / קטוגנית עם אחוז נמוך של פחמימות.
תזונה בעלת אינדקס גליקמי נמוך ובינוני.
הגברת מזונות המכילים אבץ - המעכב אנזים 5 אלפא רדוקטאז והופך טוסטסטרון לדהידרוטסטוסטרון.
תזונה המכילה כרום המגביר רגישות לאינסולין.
צמחי מרפא שעשויים להיבחר בהתאמה אישית:
Echinacea spp
Arctum lappa
Ganoderma
Urtica dioica
Vitex
Serenoa serrulata
Taraxacum